תורת המקאם – סמסטר ב'

מרצה: פרופ' תייסיר אליאס

4 משפחות המקאם: ראסט, באיית, נהוונד (מינור), עג'ם (מז'ור).

·         האזנה: נאוואן על חוסייני – המלחין והנגן – צ'ינו צ'ן.

"מקאם חוסייני" (המשך)

הזזה ראשונה של ראסט. החוסייני נפוץ יותר במוסיקה תורכית מאשר במוסיקה ערבית, בה יצירות רבות נקראות על שם המקאם. כיצד נבדיל בין חוסייני לביאת?

1 . צליל הע'מאז בחוסייני הוא לה, ואילו בביאת הוא סול.
2. בחוסייני – הסי הוא חצי במול, ואילו בביאת הוא סי במול.
3. בנוסף, הכיווניות המקאמאת שונה.

החוסייני בעל כיווניות יורדת, מלמעלה כלפי מטה אל הלה – צליל "שתלטני", דומיננטי (יצירת טטרקורד ביאת על לה) – ורק בסיום מגיעים לרה. ההתמקדות בצליל הע'מאז והכיווניות היורדת אל הטוניקה הן מאפייני המקאם חוסייני (במקור, גם הביאת היה בעל כיווניות יורדת, אף שהמלחינים התורכים הושפעו מפרקטיקה זו).

·         האזנה: תאקאסים שונים על חוסייני.

כל מערכת סיסטמטית מחזורית ניתנת להזזה – אלה מקאמאת נגזרים.

מקאם "סיקא"

הזזה שניה של ראסט.

·         מאגר הצלילים: מי חצי במול, פה, סול, לה, סי חצי במול, דו, רה, מי חצי במול.

שם המקאם נקרא על הצליל השלישי שנקרא "סיקא" – עליו הוא מבוסס.

עבדל רחמן אל צייקא – יש הטוענים שהוא המציא את המקאם הזה ועל כן הוא מכונה: סיקא, על שמו.

·         חיבור הטטרקורדים בחפיפה: טטרקורד ראשון: סיקא – מי חצי במול, פה, סול ולה + טטרקורד שני: ראסט – סול, לה, סי חצי במול ודו + טריקורד משלים של ראסט: דו, רה ומי חצי במול.

מכיון שטכניקת בנית המקאמאת עד עתה היתה בטכניקת צירופי טטרקורדים (4 צלילים), אין טעם שנתחיל לעבוד בטכניקת טטרקורד + טריקורדים למיניהם (אלא כמשלימי הסולם בלבד).

·         צליל הע'מאז הוא סול!

מקאם "מאיה"

ה"מאיה" זהה לחלוטין בצליליו למקאם "סיקא" – מהות השוני ביניהם הוא שצליל העמאז' הוא לה!

·         מאגר הצלילים: מי חצי במול, פה, סול, לה, סי חצי במול, דו, רה, מי חצי במול.

·         הטטרקורדים: מי חצי במול, פה, סול ולה + לה, סי חצי במול, דו ורה + מי חצי במול.

צליל הע'מאז הוא לה! וזו נקודת השוני מה"סיקא".

מקאם "הוזאם"

מקאם נוסף נפוץ כל כך (אף יותר מהסיקא), נגזר ממשפחת סיקא עם שינוי: לה במול – עד שיש אף שטועים ומכנים אותו כ"סיקא". ה"הוזאם" הוא המקאם השלט מבחינה פרקטית, אף שאינו שייך ממש למשפחת "סיקא".

·         מאגר הצלילים: מי חצי במול, פה, סול, לה במול, סי (בקר), דו, רה, מי חצי במול.

·         הטטרקורדים. הוזאם על מי חצי במול: מי חצי במול, פה, סול, לה במול + חפיפה – חיג'אז על סול: סול, לה במול, סי (בקר – חיג'אז), דו + טריקורד משלים ראסט על דו: דו, רה, מי חצי במול.
·         סול – צליל הע'מאז.
·         פנטקורד נגזר – נכריז על פה.
·         מקובל לתת רה# כדי להוביל למי במול חצי במול – להגברת מתח.

שיוך המקאם ל:
1.      מחד, ההוזאם שייך למשפחת הסיקא, עם שינוי קל – לה במול.
2.      ניתן לחשבו כהזזה ראשונה של מקאם "שורי" (אותם סימני היתק על רה).
3.      ומאידך, ניתן לחשב מקאם זה כהזזה שניה של "סוזנאק" (ממשפחת ראסט).
4.      בהוספת צלילים (פה וסול למעלה) ובהשתתת המקאם על הצליל סול – נוכל לכנות את ה"הוזאם" כהזזה חמישית של "חיג'אז מסרי" (מצרי) – כיון שהטטרקורד הראשון שהתקבל על סול הוא חיג'אז.

·         האזנה: קטעים במקאם "הוזאם" (גם במעבר קל לטריקורד העליון – ראסט על דו – בסוף ישלוט ההוזאם – ונרד חזרה לטוניקה).

מבחינת כינוי המקאם, השם: "סיקא" נפוץ יותר, אך מבחינה מוסיקלית "הוזאם" נפוץ יותר. מכיון שמהלך הטונים השלמים שנוצר בטטרקורד הראשון בסיקא קשה לשירה ולהאזנה (מסגרת טריטונית). הלה במול ב"הוזאם" שובר את השוויוניות של הטונים השלמים ומרכך את המקאם.

מקאם "שעאר"

מקאם הבנוי מווריאציה קטנה של "סיקא".

·         מאגר הצלילים: מי חצי במול, פה, סול, לה, סי במול (שינוי!), דו, רה, מי חצי במול.

·         חיבור הטטרקורדים בחפיפה: טטרקורד ראשון – מי חצי במול, פה, סול ולה – סיקא על מי + טטרקורד שני – סול, לה, סי במול ודו – טטרקורד בוסליק, נאהוונד (מינור) על סול + טריקורד משלים של ראסט: דו, רה ומי חצי במול.

מקאם "אוויג'"

בטרנספוזיציה של "שעאר" לסי חצי במול קיבלנו מקאם "אוויג'".

·         מאגר הצלילים: סי חצי במול, דו, רה, מי, פה (בקר – למרות שב"שעאר" הצליל החמישי הוא לה במול), סול, לה, סי חצי במול.

המקאם מבוסס על סי חצי במול תחת הדו המרכזי הנקרא "עיראק". אך מכיון שקיים כבר מקאם בשם זה המבוסס על אותו צליל – כינו אותו בשם "אוויג'".

שיעור חדש

·         הזזה – בכל מערכת מחזורית ניתן לבצע הזזות. תחילת הסדרה בנקודה אחרת במערכת.
·         השאה / טרנספוזיציה – שמירה על אותו מבנה וורבלי, רק במיקום שונה.
·         מודולציה – שינוי המרכז הטונאלי.
·         מינוריזציה / מז'וריזציה – מעבר ממינור למז'ור היחסי ולהפך.

בביצוע טרנספוזיציה משתנה שם המקאם למרות שימור תבנית המרווחים, כיוון שלעניין הגובה עצמו יש חשיבות גדולה במוסיקה הערבית – השפעה סביבתית ועוד. יותר מכך, גם לצלילים זהים באוקטבות שונות – יש שמות שונים! סול קטן נקרא: יאקא, סול ראשון נקרא: נוא, סול שני נקרא סהם (חץ – כיון שהוא היה הצליל הגבוה ביותר ברגיסטר לאותה תקופה).

הם סברו ובצדק שצבע הסולם והאפקט האמוציונאלי משתנה בנגינת מקאם זהה בגובה אחר. זה אף משפיע באופן משמעותי על ההתנהגות המודאלית של המקאם ועל הפיתוח המוטיבי שלו. השמות מבטאים לרב את האפקט שיוצר המקאם הספציפי בגובה הספציפי (אך לעיתים הם חסרי משמעות).

מקאם "מוסתעאר"

וריאציה של מקאם "שעאר". יתכן שזה מקור שם המילה "מוסתעאר" – מושאל. מקאם זה אינו מקאם עצמאי חשוב, אלא וריאציה של "שעאר" (שהוא הזזה שניה של ראסט).

·         מאגר הצלילים: מי חצי במול, פה# (במקום פה בקר), סול, לה, סי במול, דו, רה, מי חצי במול.

·         הטטרקורדים: סיקא (עם שינוי) על מי חצי במול + בוסליק על סול + טריקורד ראסט על דו.
·         בד"כ לא משתמשים בפה# בעליה – המרווח מי במול – פה# אינו אופייני. לכן, בעליה עושים שימוש במי חצי במול ופה בקר, ובירידה נוחתים על הפה# המשמש צליל מוביל לסול – לטטרEורד "נאהאוונד" על סול.
·         טטרקורדים נסתרים: עג'ם על פה#. עג'ם מרוסע (מקושט) על סי במול. כורד על לה.
ü      "ד'היר" – תרגום: גב = צליל מוביל תחתון, תומך.
ü      בוסליק = מינור (נהאוונד = טטרקורד מינורי על דו).
ü      עג'ם – מז'ור.

·         האזנה: קטע על מקאם "מוסתעאר". תאקסים עוד של ריאד סומבטי.

·         האזנה: קטעי שירה שונים במקאם "מוסתעאר".

חוסר המוגדרות של המקאם היא לעיתים מכוונת וחלק מהאידיאל האסתטי.

מקאם "ג'הארקה" (גירגה)

הזזה שלישית של ראסט, אך השינוי הנפוץ הוא סי במול (ולא חצי במול).

·         מאגר הצלילים: פה, סול, לה, סי במול, דו, רה, מי חצי במול, פה.

·         טטרקורדים: עג'ם על פה + טון מגשר + ראסט על דו.

·         בד"כ הטטרקורד השני מושמע מלמטה. אחרי ביסוס הטטרקורד הראשון יורדים תחת הפה.

·         רבים מנגנים את המקאם עם מי בקר – ואז הוא נקרא "עג'ם ג'הארקה" – מז'ור על פה.

·         האזנה: קטעים שונים על מקאם עג'ם.

אינטונציה "מודחת" – היא אינטונציה שאיננה מושווית, מעט גבוה / נמוך, כיווץ / הרחבת המרווח. לעיתים שימוש באינטונציה כזו היא זו היוצרת את האפקט והרגש הייחודי בביצוע.

שיעור חדש

השלמה בקיצור:

מקאם "יקא"

הזזה רביעית של ראסט (התקה של "ניירוז").

·         מאגר הצלילים: סול (מתחת הדו המרכזי), לה, סי חצי במול, דו, רה, מי חצי במול, פה, סול.

·         טטרקורדים: ראסט על סול + ביאת על רה.

מקאם "נוא כורד"

·         מאגר הצלילים: סול, לה, סי חצי במול, דו, רה, מי בקר, פה, סול.

·         טטרקורדים: ראסט על סול + כורד על רה.

מקאם "נוא עג'ם"

·         מאגר הצלילים: סול, לה, סי במול, דו, רה, מי חצי במול, פה, סול.

·         חיבור הטטרקורדים: נהאוונד על סול + ביאת על רה.

שיעור חדש

·         האזנה: סמאעי נהוואנד – מאת: עבד אל מונעד אל חרירי. יש המכנים קטע זה גם "סחר אל-שרק" (קסם המזרח). ביצוע: התזמורת המזרחית של האקדמיה בירושלים.

מקאם – הוא השם הכולל של המודוס המלודי במוסיקה הערבית.
מיזאן / אוקאע (דרב / אסל – נפוץ פחות) – הם השמות הכוללים של המודוס הריתמי במוסיקה הערבית.

שלושת סוגי הנקישות הבסיסיות במוסיקה הערבית הן:

1.      דום – נקישה מודגשת, במרכז התוף.
2.      תק (תיק – בערבית מדוברת) – נקישה קלה בקצה התוף.
3.      הס – שתק.

סמאעי ת'קיל – תבנית ריתמית של 10/8 (בטמפו איטי) בארגון ריתמי ספציפי: דום, הס, הס, תיק (תק), הס, דום, דום, תיק, הס, הס.

בפעמה השביעית טמונה אנרגיה שמובילה שוב לתבנית מהתחלה. זו הפעמה החשובה מכולן. מתופף מסורתי יקשט את התבנית בפעמות הקלות ובדמימות, ולרב לא ישנה את ה'דום' – הפעמה המודגשת.

המשקלים הריתמיים של המוסיקה הערבית נגזרים מהמשקלים הפואטיים (ספרות). תיאורטיקן ספציפי ניסח 16 משקלים פואטיים (המורכבים מהברות קצרות וארוכות ברצפים שונים), מהם נגזרו המשקלים המוסיקליים. כך נוצרה תופעה של שתי נקישות מודגשות בזו אחר זו: קצר, ארוך, ארוך, קצר (וניתן למצוא אף 3 הקשות מודגשות ברצף!) – אלמנט שלא נמצא במוסיקה המערבית.

·         האזנה: איגריקה.

מקאם "עיראק"

הזזה שישית של ראסט. הצליל סי חצי במול תחת הדו המרכזי נקרא: "עיראק", ולכן המקאם המושתת עליו נקרא כך. המקאם יכול להיחשב גם כהזזה רביעית של "סיקא" (שמקורו על מי חצי במול).

·         מאגר הצלילים: סי חצי במול, דו, רה, מי חצי במול, פה, סול, לה, סי חצי במול (דו).

·         הייחודי למקאם זה: שילוב טטרקורד עיראק על סי חצי במול + טטרקורד ביאת על רה (צירוף חופף) + טטרקורד ראסט על סול (בתוספת דו עליון).
·         הצליל השלישי – רה – הוא העמאז' – הצליל התחתון עליו מושתת הביאת.
·         מהות המקאם הוא הבלטת טטרקורד ביאת על רה, למול הטוניקה על סי חצי במול.
·         לעיתים הופכים את הפה לפה חצי דיאז, לצורך חיזוק הסול, ולאחריו מי בקר.

·         האזנה: קטע תורכי במקאם "עיראק". עודי א-ספי.

·         האזנה: עודי א-ספי – דוגמה נוספת, שיר ערבי לבנוני אופטימי במקאם עיראק.

בתחילה נתן פרזנטציה של המבנה של טטר'ורד עיראק למול ביאת, ולאחר מכן הוא פיתח את הטטרקורד העליון.

מקאם "אווג'"

בהבאת המי בקר במקאם "עיראק" – נקבל טרנספוזיציה של "שעאר" – מקאם שנקרא "אווג'" (משמעות: הקטנה). לכן הצליל עליו מושתת מקאם ביאת: רה – חשוב מאוד.

·         מאגר הצלילים: סי חצי במול, דו, רה, מי בקר! פה, סול, לה, סי חצי במול (דו).

·         שילוב טטרקורד עיראק על סי חצי במול + טטרקורד בוסליק על רה (צירוף חופף) + טטרקורד ראסט על סול (בתוספת דו עליון).

מקאם "בסתניקאר"

·         מאגר הצלילים: סי חצי במול, דו, רה, מי חצי במול, פה, סול במול, לה, סי חצי במול (או במול), דו.

·         שילוב טטרקורד עיראק על סי חצי במול + טטרקורד סבא על רה (צירוף חופף) + טטרקורד חיג'אז על פה (צירוף חופף).
·         בתוספת הצלילים במעלה הסולם: רה במול, מי בקר, פה – קיבלנו חיג'אז על דו.
·         ניתן לגלות טטרקורד סבכזמזמה על לה – עד רה במול.
·         המקאם מאופיין בכיווניות יורדת, הוא מתחיל לרב למעלה, בטטרקורד העליון, ולאחר מכן יורדים לטוניקה (גם בעיראק).

·         האזנה: אום כולתום – דוגמאות שונות על מקאם "בסתניקאר".

·         האזנה: ריאד סומבטי – מקאם "בסתניקאר".

שיעור חדש

·         האזנה: קטעים שונים במקאם בסתניכאר.

ענין המודולציה איננו נהיר תמיד, חוסר המוגדרות היא לעיתים מכוון, ענין סגנוני.

מקאם "ראחת אל-ארואח"

משמעות שם המקאם: שלוות הנפש, מנוחה. כיון שהמקאם מושתת על סי חצי במול נמוך – המקאם כולו משדר נינוחות, יותר בגלל המיקום הרגיסטריאלי. מקאם זה משוייך למשפחת עיראק מכיון הדמיון שבו וכן מכיון שנוטים לעבור אליו הרבה בקטעים מוסיקליים. הוא מהווה טרנספוזיציה של הוזאם ולכן הוא שימושי יותר מעיראק, בפרקטיקה.

·         מאגר הצלילים: סי חצי במול, דו, רה, מי במול, פה#, סול, לה, סי חצי במול.

·         טטרקורד ראשון (נכנהו בלית ברירה:) "הוזאם" על סי חצי במול + חיג'אז על רה + ראסט על סול (טטרקורד שאינו עצמאי).
·         ניתן לגזור ממנו פנטקורד נכריז על דו.
·         שני הטטרקורדים הבולטים ביותר במקאם זה הם: הוזאם על דו וחיג'אז על רה.
·         מקובל להוסיף לה# תחת הסי חצי במול עליו מושתת המקאם, וכן דו עליון, אחרי הצליל האחרון במסגרת המקאם. וכן, מי# המחזק את ההולכה לפה#.
·         ההתנהגות המודאלית של המקאם: לעיתים יהפוך הפה לחצי# כדי לקבל טטרקורד ראסט על סול בצורה מבוססת, ובעקבותיו יהפוך המי לבקר – הגעה למרכז זמני, ראסט על סול, ולאחר מכן – חזרה לטטרקורדים הראשיים של המקאם.
·         בהשענות על טטרקורד נכריז על דו – הופך הסי העליון לבקר, ובחזרה – חוזר להיות סי חצי במול.

·         האזנה: קטעים במקאם "ראחת אל-ארואח" – אום כולתום, פיירוז ועוד.

מקאם "פרחנאק"

טרנספוזיציה של "סיקא".

·         מאגר הצלילים: סי חצי במול, דו, רה, מי בקר, פה חצי#, סול, לה, סי חצי במול.

·         טטרקורד ראשון: סיקא (עיראק) על סי חצי במול + ראסט על רה + ראסט על סול.
כל המקאמאת האחרונים שלמדנו היו מושתתים על עיראק כאשר נקודת השוני ביניהם היא בעקבות השינוי בטטרקורד העליון – המשפיע מיד על הצליל הרביעי שמהווה חלק מהטטרקורד השני.

·         האזנה: אום כולתום – "אלה טרלל" – "החורבות". מלחין: ריאד סומבטי, טקסט: אחמד רמי. הקטע מכיל כמעט את כל הוריאציות של הסיקא. הקטע פותח בטטרקורד השני – ראסט על רה ולאחר מכן יורד לסי חצי במול.

במוסיקה המערבית, לצרכי מבני-העל הגדולים צמצמו את אפשרויות חומר הגלם לשתי סוגי סקונדות + מספר סולמות. אך מכיון שבמוסיקה הערבית אין מבנים גדולים – חומר הגלם עשיר יותר, בפן הסולמי והריתמי, ומגביר את המורכבות הרגעית של המוסיקה.

משפחת "ביאת"

·         האזנה: קטע במקאם "ביאת". הקטע כתוב בז'אנר "עתאבא-מיג'אנא".

"עתאבא–מיג'אנא" – ז'אנר ערבי פואטי שהחל כז'אנר פולקלוריסטי והפך להיות אמנותי בהדרגה בגלל ביצועו על ידי זמרים גדולים. מוסיקאי שתרם לפיתוח הז'אנר והביאו לרמה אליו הגיע היה עודי א-סאפי.

משפחת "ביאת" נפוצה אולי אף יותר ממשפחת ה"ראסט", היא קיימת אפילו במוסיקה דתית. את דקלום הכוראן לימדו באופן מסורתי לשיר במקאם ביאת.

·         האזנה: קטע אתני במקאם "ביאת". החשיבות היא האלתור על הטקסט המילולי ופחות על איכות הפקת הקול.

במסורת, ישבו 2 קבוצות והתחרו ביניהן באלתור בשירה. זרלול דמור – זז'ל עם קול מדהים.

מקאם "ביאת"

·         מאגר הצלילים: רה, מי חצי במול, פה, סול, לה, סי במול, דו, רה.

·         טטרקורד ביאת על רה + בוסליק על סול (+כורד על לה).
·         העמז': סול – דרגה רביעית – צירוף מחובר.
·         יש אפשרות להשתמש בסי חצי במול (לעיתים) – בד"כ בעליה.
·         טטרקורד נגזר: עג'ם על פה, וכן, עג'ם על סי במול – חלק מהתנהגות המקאם. וכן, ביאת/כורד על לה.

שיעור חדש

·         האזנה: אברהם סאלמאן – תקסים באיית.

מקאם "ביאת" – מערכת שלמה בפני עצמה ששוות ערך מבחינת חשיבות תיאורטית ופרקטית לראסט, אם לא יותר. בספר התיאוריה המפורסם מוזכר ביאת בתור מקאם משני, אך הוא נפוץ עד מאוד בפרקטיקה, במוסיקה דתית וחילונית.

נקודות אופייניות ל"ביאת":
·         למקאם ביאת יש שמות שונים לפי המקום.
·         אופי המקאם: הבלטת "ביאת" על רה ו"בוסליק" על סול.
·         בהבלטת טטרקורד ראסט יש הנוטים לכנות את המקאם: "קאהר".
·         בהדגשת הצליל דו תחת הרה ב"ביאת" – נוצרת מעין תחרות בין הדו לרה. זו התנהגות אופיינית מאוד למוסיקה צפון אפריקאית. ויש הנוטים לכנותו: "עשאק תורכי". אך זה עדיין בקטגוריה של ביאת.
·         ההתנהגות הנורמטיבית של המקאם בספרות המסורת הקלאסית: הביאת הוא בעל כיווניות יורדת באופן ברור. הנטייה היא להתחיל מהצליל הרביעי (העמז') לרדת לרה, ולהתחיל בטיפוס מעלה – חיזוק הטטרקורד העליון השלישי (ניתן להשתמש בראסט על דו).

·         לצליל מי – 3 ווריאציות:
1.      מי חצי במול – ממבנה המקאם – לרב.
2.      מי בקר – וקיבלנו בוסליק על רה.
3.      מי במול.

·         לשם חיזוק העמז' – צליל ה'דומיננטה' על דרגה רביעית – ניתן פה חצי# ובעקבותיו מי בקר. אך בירידה חזרה לרה – נעשה שימוש במי חצי במול – כדי לרכך את החזרה.

היצירה המממשת את המקאם בצורה הטובה ביותר היא "סמעאי על ביאת" – של להריאן. היצירה פוחתת על סול ויורדת לרה – ומחזקת את רה מהכיוון השני על ידי דו.

יש הטוענים שהמקאם בא על סיפוקו בהבאתו לידי ביטוי ב'חנה' הראשונה – בחטיבה הראשונה של היצירה ('בית' א').

·         כאמור, מקאם "חוסייני" הוא הזזה ראשונה של "ראסט", מצד שני הטטרקורד הראשון שלו זהה ל"ביאת" – אמביווילנטיות אופיינית. ההתנהגות המקובלת היא להתחיל מלה ולרדת כלפי מטה אלה הרה – כמו בביאת.

·         האזנה: קטעים שונים על "ביאת".

מקאם "שורי"

המקאם השני בחשיבותו המשתייך לביאת הוא מקאם "שורי" (בתורכית: קאר ג'ע'אר).

·         מאגר הצלילים: (סי, דו) רה, מי חצי במול, פה, סול, לה במול, סי בקר, דו, רה (מי חצי במול, פה).

·         טטרקרורד ביאת על רה + טטרקורד חיג'אז על סול.
·         חיבור רציף – עמז' – סול.
·         טטרקורדים נגזרים: נכריז על פה. הוזאם על מי חצי במול. ראסט על דו. הוזאם ממי חצי במול עד מי חצי במול.
·         מקאם זה יכול להיחשב גם כהזזה ראשונה של סוזנאק (ממשפחת ראסט).
·         מקאם זה בעל כיווניות יורדת אף יותר מה"ביאת". לרב יתחילו מהחיג'אז על סול – ואז ירדו לרה.

·         האזנה: קטעים שונים על מקאם "שורי" (סעיד דרוויש ועוד).

מקאם "סבא"

·         מאגר הצלילים: רה, מי חצי במול, פה, סול במול, לה בקר, סי במול, דו, רה במול,

בגלל הקוורטה המוקטנת הבולטת המהווה חלק מאפיונו המוסיקלי של המקאם – קשה לשייכו לביאת. אך מכיון שהוא נפוץ כל כך בביאת, זוהי מודולציה שכיחה –נוטים לזהותו כנגזר של ביאת.

·         מקובל להוסיף בהמשך המקאם: מי בקר, פה, סול בקר! (מעל האוקטבה מתקבל טטרקורד שונה. ומלמטה: סי חצי במול – תומך.
·         טטרקורדים: סבא – רה, מי חצי במול, פה, סול במול + חיג'אז על סול במול – פה, סול במול, לה בקר, סי במול (צירוף חופף) + טטרקורד "סבא זמזמה" על לה: לה בקר, סי במול, דו, רה במול + חיג'אז על דו: דו, רה במול, מי, פה.
·         טטרקורדים נגזרים: נכריז על סי במול: סי במול, דו, רה במול, מי, פה.

ישנם 3 טטרקורדים מסוג "סבא":
1.      "סבא": רה, מי חצי במול, פה, סול במול (3/4 טון, 3/4 טון, חצי טון)
2.      "סבא זמזמה" (נפוץ פחות – כמודולטורי ולא כמקאם עצמאי): רה, מי במול, פה, סול במול (חצי טון, טון, חצי טון).
3.      "סבא בוסליק" – הרבה פחות נפוץ במוסיקה ערבית: רה, מי בקר, פה, סול במול (טון, חצי טון, חצי טון).

מקאם "סבא" נחשב למקאם האמוציונאלי, הרגשני והעצוב ביותר במוסיקה הערבית. מדוע?
·         קורטה מוקטנת – מקור מתח.
·         אוקטבה מוקטנת – רה לרה במול.
·         חיג'אז על פה ועל דו – טטרקורד נוגה.
·         "סבא זמזמה" על לה.

לכן באלתור על "סבא" המקאם עצמו מכתיב בד"כ טמפו יותר איטי.

טענה (שזקוקה להוכחה): ככל שיש בסולם יותר סימני היתק הוא דרמטי יותר ומרגש – בעיקר במוסיקה הודית. לעומת מקאם ראסט שנחשב לרחב, אופטימי ונדיב (כמאמר הפתגם: אם הלילה ארוך – נגן ראסט) נחשב ה"סבא" למקאם צר – למרות שזה לא מדויק, כי מקאם סבא הוא מקאם רחב מנעד ובעל טטרקורדים פנימיים רבים שאפשר לממשם והאלתור יכול להיות ארוך ופורה. בנקודה זו ההבנה יכולה לתמוך בפרקטיקה, מי שמכיר את המקאם על כל הטטרקורדים הנגזרים שבו – יבין כמה הוא עשיר ויאלתר בו ברצון.

·         האזנה: אום כולתום "הווא סחיח" – האם האהבה אכן קשה וגורמת לסבל? מקאם סבא.

מוטיבים נעולים – מוטיבים האופיינים למקאם ספציפי וקשה לבצעם במקאם אחר.
מוטיבים משוטטים – מוטיבים שניתן לבצעם במקאמאת שונים. מוטיב זהה בראסט יבוצע מהר ואילו בסבא יבוצע באיטיות יותר בגלל אופי המקאם המוכתב מעצם צלילי המקאם.

מקאם "סבא זמזמה"

מקאם זהה לסבא על כל פרטיו עם שינוי אחד: מי במול (במקום מי חצי במול). כך שהטטרקורד התחתון שהתקבל הוא: "סבא זמזמה" – חצי טון, טון, חצי טון.

·         מאגר הצלילים: רה, מי במול, פה, סול במול, לה בקר, סי במול, דו, רה במול (כולל התוספות והטטרקורדים הנגזרים).

מקאם "סבא בוסליק"

האזנה: וסילי דוקס – נגן קלרינט תורכי ארמני.

מקאם זהה לסבא על כל פרטיו עם שינוי אחד: מי בקר (במקום מי חצי במול). כך שהטטרקורד התחתון שהתקבל הוא: "סבא בוסליק" – טון, חצי טון, חצי טון.

·         מאגר הצלילים: רה, מי בקר, פה, סול במול, לה בקר, סי במול, דו, רה במול (כולל התוספות והטטרקורדים הנגזרים).

הזזות של ביאת:

1.      הזזה ראשונה – "שעאר" – על מי חצי במול (כמו הזזה שניה של ראסט).
2.      הזזה שניה – "ג'אהרקה" – על פה (כנ"ל, הזזה שלישית של ראסט).
3.      הזזה שלישית – "נאווג'ר" – על סול.
4.      הזזה רביעית – על לה. אין כינוי מוכר למקאם המתקבל. אך וריאציה של ההזזה נקרא "שאווקטרב" – על לה, עם שינוי מהותי: סול במול (מקאם לא נפוץ כעצמאי, אלא יותר כווריאציה). טטרקורד ראשון: כורד על לה + טטרקורד שני: סבא על רה.
5.      הזזה חמישית – "עג'ם מורסע" – על סי במול. טטרקורד "עג'ם מורסע" (עג'ם – מז'ור, אך מכיון שזה לא מי במול אלא חצי במול הכינוי הוא: "עג'ם מוסע" + סבא על רה.
6.      הזזה שישית – "סוזדילארא" – על דו.

ווריאציות של ביאת:

"קאלעזאר" – מקאם ביאת עם שינויים רבים בטטרקורד השני. מתקבלים סוגי טטרקורדים שונים.
"ביאת סולטן" – ביאת עם הדגשת הטטרקורד העליון – ראסט על דו. פעם היו רגישים יותר לשינויים כך שעצם הדגשת טטרקורד, למרות הצלילים הזהים, הקנה למקאם שם אחר.

שיעור חדש

משפחת נהוואנד (מינור)

משפחה עתיקה שקדמה למינור. זהו מקאם וותיק ולא תוספת על הסולם המערבי.
תיאורית האצבעות – טכניקת תיווי בה לפי מיקום האצבעות מזהים את גובה הצליל.

מקאם "נהוואנד"

·         מאגר הצלילים: דו, רה, מי במול, פה, סול, לה במול, סי במול (בקר), דו.

·         בנוי משני טטרקורדים: נהוונד על דו + נהוונד חסאס על רה.
·         נעשה לעיתים שימוש בסי בקר.
·         טטרקורדים נגזרים: נכריז על פה, סבא זמזמה על סי בקר.

מקאם "נהוואנד כורד"

·         מאגר הצלילים: דו, רה, מי במול, פה, סול, לה במול, סי במול, דו.
·         בנוי משני טטרקורדים: נהוונד על דו + נהוונד כורד על סול.
·         טטרקורדים נגזרים: נהוונד על פה, עג'ם על סי במול.

מקאם "נהוונד מורסע" (מקושט)

מקאם זה הוא וריאציה קישוטית של הנהוונד המקובל, השימוש בו לא שכיח הרבה מדי. לרגע נוגעים בסול במול, מאלתרים בחיג'אז על פה – ומיד חוזרים… כלומר, במקרים כאלו התיאוריה מעשירה את הפרקטיקה, בגילוי הטטרקורדים הנגזרים מהמקאם – ניתן להדגיש באלתורים טטרקורדים שלא מקובל להדגיש – זה פותח עולם מלא אפשרויות אף ללא מודולציות.

·         מאגר הצלילים: דו, רה, מי במול, פה, סול במול, לה בקר, סי במול, דו (רה).

·         טטרקורדים: בוסליק על דו + חיג'אז על פה.
·         צירוף מחובר – צליל פה – מחבר בין טטרקורד עליון ותחתון.
·         פה – צליל העמז'.
·         נהוואד חסאס, כורד, כביר – מקאמאת בעלי צירופים מופרדים. רק ה'נהוונד מורסע' הזה שונה – בעל צירוף מחובר.
·         סול במול – צליל קישוטי, ומשפיע על התנהגות המקאם באוקטבה העליונה. רה במול עליון – וקיבלנו סבא זמזמה על לה וחיג'אז על דו.
·         טטרקורדים נגזרים: סבא זמזמה על רה, נקריז על מי במול (עד סי במול). כורד על דו.

מקאם "עושק מצרי"

·         מאגר הצלילים: דו, רה, מי במול, פה, סול, לה חצי במול, סי, דו.

·         בנוי משני טטרקורדים: נהוונד על דו + באיית על סול.

שיעור חדש

מקאם "נהוונד כביר" (גדול)

·         נקרא כך משום הסקסטה הגדולה שהוא מכיל (בשונה מהנהוונד).

·         מאגר הצלילים: דו, רה, מי במול, פה, סול, לה בקר, סי במול, דו.

·         מקובל להוסיף פה# בעליה, במטרה לחזק ולבסס את הטטרקורד העליון המושתת על סול.
·         טטרקורדים: נהוונד (בוסליק) על דו + נהוונד (בוסליק) על סול.

במחקר סטטיסטי בו בדק פרופ' תייסיר אלייאס את מספר הקפיצות, כיוונן וגודלן, בחמישים קטעים מתוך המוסיקה הערבית – גילה שהמרווחים הנפוצים הם:
·         סקונדות – שכיחות ביותר.
·         טרצות (לא בצורה כורדאלית).
·         קוורטה – מרווח נפוץ פחות.
·         קוינטה – עוד פחות.
·         סקסטה קטנה – זהו גבול המנעד (דווקא קטנה – כיון שמושכת כלפי מטה לקוינטה).

לרב, אחרי קפיצה – יבוא פיצוי סקונדיאלי בכיוון ההפוך לקפיצה.
"dead interval" – מרווח מת (לא פעיל). קפיצות במרווחים גדולים, יבואו לרב בין פראזות. כלומר, הפראזה הבאה תתחיל במקום גבוה יותר.

מקאם "נהוונד רומי" (מערבי – לא ערבי)

·         מאגר הצלילים: דו, רה, מי במול, פה#, סול, לה במול, סי בקר, דו.
·         טטרeורדים: פנטכורד על נואאת'ר (נכריז) על סול + טטרקורד חיג'אז על סול.
·         צירוף מחובר – סול מהווה צליל עליון ותחתון לטטרקורדים. והוא צליל העמאז'.
·         הסול (נוא) הוא צליל דומיננטי המתחרה עם הטוניקה, מכיון ששני צלילים מושכים אליו בחצי טון – פה# ולה במול.
·         את'ר – השפעה. לסול יש השפעה כל כך גדולה על הסולם עד ששם המקאם נקרא על שמו.
·         זהו מקאם בעל כיווניות יורדת באופן מפותל ולא ישיר. גם הסי בקר איננו מושווה, הוא אינו מוביל אל הדו, ולכן 'מסתכל' למטה באינטונציה.

שיעור חדש

·         האזנה: "אום כולת'ום" – מקאם נהוואת'ר.

·         האזנה: אדרוהב – "סחרתא" (נדודי שינה).

מקאם "נכריז"

·         מאגר צלילים: דו, רה, מי במול, פה#, סול, לה בקר, סי במול, דו.

·         טטרקורדים: פנטכורד של נכריז + טטרקורד בוסליק על סול (נהוונד).
·         צליל הע'מאז – סול – צירוף מחובר/רציף.
·         טטרקורדים נגזרים: חיג'אז על רה. כורד על לה בקר. סבא זמזמה על פה#. עג'ם על סי במול.
·         ללא הפה # נקבל "נהוואנד כ יר" – נהוונד עם לה בקר.
·         מכיון שהגוון החיג'אז מודגש כל כך על הרה – יש נטייה ל'ברוח' בקלות מהנכריז, המושתת על דו, לחיג'אז – המושתת על רה. ולכן, משמעות השם "נכריז" – אל תברח. מפני המשיכה החזקה אל הרה – הירידה אל הדו מעט מלאכותית. לכן, ניתן להתייחס למקאם זה כאל הזזה שישית ממקאם חיג'אז. התחרות בין 2 הטוניקות, המרכזים – היא ענין מהותי במקאם זה.
·         ניתן להתייחס אל הסולם הזה כאל הזזה של סול מינור הרמוני (שולטן בקר).

·         האזנה: נגינה בכלי לירה – אופן הנגינה הוא ליד המיתר. הלחיצה עם האצבע היא על העץ ליד המיתר – הצבע שמתקבל הוא ייחודי.

מקאם "בסנדידה"

זהו מקאם המהווה וריאציה (לא שכיחה בפן הפרקטי) לנכריז.

·         מאגר הצלילים: דו, רה, מי במול, פה#, סול, לה בקר, סי חצי במול, דו.

·         טטרקורד: פרטקורד נכריז + טטרקורד ראסט.
·         ניתן לראותו כהזזה של סוזנאק (על סול). או הזזה של חיג'אז (מוסליק – מזרחי + בתוספת סי חצי במול).

מקאם "שד'-ערבאן"

·         מאגר הצלילים: סול, לה במול, סי בקר, דו, רה, מי במול, פה#, סול.

·         טטרקורדים: חיג'אז על סול + חיג'אז על רה (צירוף מופרד).
·         הטטרקורד התחתון זהה לטטרקורד העליון של נהוונד חסאס. והטטרקורד השני שלו זהה לטטרקורד התחתון של שולטרה.
·         ניתן לראות מקאם זה כהזזה של נואתת'ר.
·         אם נתחיל את המקאם מהצליל רה, נקבל מקאם הנקרא: "חיג'אזה" – שני טטרקורדים של חיג'אז אך בצירוף רציף.
·         למעשה מקאם זה הוא טרנספוזיציה של מקאם הנקרא "חיג'אז קאר" – חיג'אז על דו (מאגר הצלילים: דו, רה במול, מי בקר, פה, סול, לה במול, סי בקר, דו). לכן, מקור המילה "שד'" – טרנספוזיציה, "ערבאן" – ערבי, כלומר: מקאם זה הוא טרנספוזיציה ערבית של המקאם המקורי (התורכי במקור) – חיג'אז קאר.
·         המקאם מאופיין בכיווניות מלודית יורדת.

האזנה: מספר קטעים על מקאם "שד'-ערבאן".

מקאם "פרח-פזא" (מינור טבעי)

·         מאגר הצלילים: סול, לה, סי במול, דו, רה, מי במול, פה

טרנספוזיציה של נהוונד + כורד על דו – המקורי. מכיון שמנגנים בו הרבה – יש לו אף שם אחר.
·         טטרקורדים: בוסליק על סול + כורד על רה (צירוף מופרד).
·         משמעות השם: "פרח-פזא" – שמחה, מכיון שהמקאם ממוקם גבוה יותר, ולכן מצלצל אופטימי יותר.
·         ניתן להתייחס אל המקאם כאל הזזה של "נהוונד כביר" או טרנספוזיציה של "נהוונד כורד".
·         ניתן לגזור ממנו טטרקורד עג'ם על סי במול – אופייני מאוד להבליטו במקאם.

·         האזנה: "גונדול" (גונדולה).

מקאם "סולטני-יכא"

אם הפה# משתרש בסולם, והופך להיות חלק אינטגרלי בסולם – שם הסולם משתנה ל: "סולטאני-יכא". משמעות השם: השלטת הכוח של הצליל "יכא" – סול. מכיון שהפה# אינו חד פעמי, אלא מהווה צליל מוביל קבוע לסול במסגרת הסולמית (טרנספוזיציה של "נהוונד-חסאס").

·         מאגר הצלילים: סול, לה, סי במול, דו, רה, מי במול, פה# סול.
·         טטרקורדים: בוסליק על סול + חיג'אז על רה.
·         טטרקורדים נגזרים: עג'ם על סי במול, נכריז על דו.

·         האזנה: פיירוז – "למלמתו" (קיבוץ הזכרונות של המפגש אתמול) – מקאם "סולטני-יכא".

מקאם "טרז ג'דיד"

משמעות השם: ג'דיד – חדש, טרז – מודל. גרסא חדשה. מקאם זה הוא מסתבר בהשפעת המוסיקה המערבית, הוא מקביל למינור המלודי, ולכן הוא מכונה כך. הוא משמש ווריאציה של "סולטני יכא".

·         מאגר הצלילים: סול, לה, סי במול, דו, רה, מי בקר, פה# סול.

שיעור חדש

מקאם "כורד"

·         מאגר הצלילים: רה, מי במול, פה, סול, לה, סי במול, דו, רה.

·         טטרקורדים: כורד על רה + כורד על לה (חיבור מופרד). ניתן להתייחס אל הטטרקורדים בחיבור רציף / מחובר – טטרכורד בוסליק על סול.
·         יש הטוענים שהכורד מגיע מהמודוס הפריגי המערבי, ולכן יש המכנים אותו "ביאת אפרנג'י" (מערבי). כי ההבדל בין כורד לבין הביאת הוא המי חצי במול / במול. אך מוסיקולוגים טוענים שהוא איננו נגזרת מערבית אלא כבודו במקומו מונח במוסיקה הערבית.

שם המקאם נגזר מהצליל החשוב במקאם – מי במול – כורד. כמו שבתוספת הצליל פה# – נקבל מקאם "חיג'אז" – על שם הצליל פה# – הנקרא חיג'אז.

·         ניתן לראות את הכורד כהזזה ראשונה של נהוונד כביר", או הזזה רביעית של "נהוונד כורד" על סול. הבנת הקשרים בין המקאמת מובילה למודולציות חלקות וגאוניות (שאף לעיתים אינן 'מותרות').

·         האזנה: דור (ז'אנר מוסיקלי) – "עשית רוחק" (התאהבתי) – מוחמד אברוהב (זמר, מלחין ונגן העוד) – מקאם כורד.

מקאם "שהנאז כורד"

·         מאגר הצלילים: רה, מי במול, פה, סול, לה, סי במול, דו#, רה.

מקור גלגולי הסולם:

1.      סולם חיג'אז: רה, מי במול, פה#, סול, לה, סי במול, דו, רה.
2.      בהוספת דו# – ששמו שהנאז (הכוונה לדו# שני) – ייקרא המקאם "שנהאז".
3.      בהנמכת הפה – קיבלנו טטרקורד כורד, ולכן יקרא המקאם "שהנאז כורד".

טטרקורדים: כורד על רה + חיג'אז על לה.

סולם חיג'אז על רה בנוי מטטרקורדים הפוכים: חיג'אז על רה + כורד על לה. ולכן יש המכנים את מקאם "שהנאז כורד" גם כ: "חיג'אז הפוך" (חיג'אז מוחאף).

מקאם "חיג'אז עג'מי"

חיג'אז כביכול מערבי.

·         מאגר הצלילים: רה, מי במול, פה#, סול, לה, סי במול, דו, רה.

·         טטרקורדים: חיג'אז על רה + נהוונד על סול.
·         צליל העמז' הוא סול – צירוף מחובר / רציף.
·         טטרקורד נגזר: כורד על לה.

מקאם "חיג'אז מצרי"

חיג'אז עג'מי להבדילו מ"חיג'אז מצרי" (מזרחי) המערב סי חצי במול המעניק ניחוח מזרחי מובהק.

·         מאגר הצלילים: רה, מי במול, פה#, סול, לה, סי חצי במול, דו, רה.

·         טטרקורדים: חיג'אז על רה + ראסת על סול.
·         צליל העמז' הוא סול – צירוף מחובר / רציף.
·         טטרקורד נגזר: ביאת על לה – אם מבליטים את הטטרקורד ביאת על לה (צירוף מופרד) במקום ראסט על סול (צירוף מחובר – סול כעג'ם) – נקבל מקאם "סוזנאל".

נקודות הבחינה

1.      ניסוח חוקי הבחירה – חלוקת האוקטבה באופנים שונים.
2.      הגדרות – כגון: הזזה, טרנספוזיציה, חסאס, וכד'.
3.      טרנספוזיציה למקאמאת נתונים.
4.      שמות הצלילים – של האוקטבה הראשונה.

במוסיקה המערבית חומר הגלם הוא פשוט ובסיסי, והמורכבות העצומה היא ברמות הגבוהות יותר של הביצוע והקומפוזיציה. במוסיקה ערבית זה הפוך המורכבות היא עצומה ברמת חומר הגלם וכמובן שבלעדיה לא ניתן ליצור מוסיקה.

שיעור חדש

המקאמאת שלמדנו במסגרת קורס זה הוא המינימלי, הקו המנחה היה ללמוד את המקאמאת הנפוצים ביותר, מאלה המשקפים את הפרקטיקה.

מקאם "חיג'אז כאר"

תרגום: כאר – עשייה = עשיית/עבודת/יצירת החיג'אז (מטורקית) (סאז כאר – עשיית הכלים).

מאגר הצלילים: דו, רה במול, מי בקר, פה, סול, לה במול, סי בקר, דו.

·         טטרקורדים: חיג'אז על דו + חיג'אז על סול.
·         למרות שהמקאם הזה הוא טרנספוזיציה מדוייקת ואף פשטנית של מקאם "שהנאז כאר" – יש לו חשיבות וביטוי גדול בפרקטיקה. לחיג'אז כאר יש גוון אחר משהנאז כאר כיון שמושתת על דו ולא על רה ומצריך טיפול אחר ומיקום אחר בכלי (את הקביעה איזה מקאם הוא הזזה / טרנספוזיציה של מקאם אחר לא ניתן להוכיח. לעיתים מידת השכיחות של המקאם קובעת את חשיבותו, אך במקרה שלפנינו שני המקאמאת הללו נפוצים במידה רבה).

·         הנגינה של חיג'אז על דו – כאר – קשה יותר במיקום בכלי: בעוד ובכינור (מיתרים פתוחים וכד'). ולכן מכתיב אילוצים טכניים שונים המשפיעים על הפן הקישוטי וכד' – ולכן הוא מצלצל אחרת (החיג'אז כאר מצלצל נמוך וחם יותר).

·         יש הטוענים שהוא מעין הזזה רביעית של פה מינור – כביכול המי הוא הצליל המוביל של פה. בתוספת סי בקר (במקום הסי במול במערכת פה מינור) – ליצירת צליל מוביל לדו עצמו.

·         מקאם "שד ערבן" הוא טרנספוזיציה של חיג'אז כאר (תבנית מרווחים זהה על סול).

·         טטרקורדים נגזרים: נואתת'ר (נכריז) על פה – בהמשך הסולם מעלה עד פה – קיבלנו מקאם שלם של נואתת'ר על פה! לא שיגרתי לעבור באלתור מחיג'אז כאר לפה – כדאי לנסות! סבא זמזמה על מי בקר. אלו שני הטטרקורדים הנגזרים ממקאם זה – כלומר, למרות שהמקום נפוץ, הוא די מוגבל בטטרקורדיאליות הנרחבת שלו.

זוהי תרומת התיאוריה לפרקטיקה – גילוי טטרקורדים נסתרים, נגזרים בתוך המקאם – האלתור הופך לייחודי ומקורי בהבלטת אותם טטרקורדים.

מקאם "חיג'אז כאר כורד"

·         מאגר הצלילים: דו, רה במול, מי במול, פה, סול, לה במול, סי במול, דו.

·         טטרקורדים: כורד על דו + כורד על סול.

מכיון שהוא הווריאציה הנפוצה ביותר על מקאם "חיג'אז כאר" היא הפיכתו לחיג'אז כורד – נותר השם "חיג'אז" (למרות שאיננו מכיל טטרקורד חיג'אז כלל) ונוסף לו המילה "כורד" כדי לבטא את הפיכת הטטרקורדים לכורד.

·         האזנה: קטע העובר ממקאם "חיג'אז כאר" ל" חיג'אז כאר כורד".

מקאם "אתר כורדי"

מאגר הצלילים: דו, רה במול, מי במול, פה#, סול, לה במול, סי בקר, דו.

מקור השם: אתר + כורד מבטא את ההכלאה בין שני המקאמאת – נואתת'ר וכורד. הטטרקורד הראשון: דו, רה במול, מי במול, פה, סול – כורד, עם שינוי לפה# קיבלנו אסוציאציה של מקאם נאוותת'ר (שמצריך רה בקר – בנוסף לפה#). השילוב בין שני אלה יצר לנו את מקאם "אתר כורדי".

טטרקורדים: הראשון – ללא שם (כמעט הודי) + טטרקורד חיג'אז. חיבור נפרד.

·         האזנה: קטע מוסיקלי מאת המלחין – פרופ' תייסיר אליאס.

[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row]